<h1>הפרדס לרש"י סימן צ"ד</h1>
<h2>דף נ:</h2>
דין היין וחמרא דלא מזיג במיא פליגי ר' אליעזר ורבנן אין מברכין על היין עד שיתן לתוכו מים דברי רבי אליעזר וחכ"א מברכים. ת"ר היין בזמן שלא נתן לתוכו מים אין מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים. נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן ונוטלים ממנו לידים. בזמן שלא נתן בתוכו מים אין נוטלים ממנו לידים דסבירא ליה לר' אליעזר דלאו משקה. נתן לתוכו מים משקה הוא. וחכ"א בין כך ובין כך מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין [ממנו] לידים. מברכין עליו בורא פרי הגפן דמשקה הוא. ואין נוטלין ממנו לידים מפני הפסד. א"ר יוסי ברבי חנינא מודים חכמים לר' אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכין עד שיתן לתוכו מים מאי טעמא אמר רבי אושעיא בעינן מצוה מן המובחר דכיון שלא נתן לתוכו מים אין טעמו ניכר ולאו הוא. והילכתא כרבנן דאמרי עד שלא נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים. ואע"ג דאמרינן כמאן אזלא הא דאמר שמואל עושה אדם כל צורכו בפת כר' אליעזר וקיימא לן הלכה כשמואל ה"מ במידי דלא מאיס אבל במידי דממאיס לא ודוקא אמר הלכתא כרבנן. ואית דגרסי ר' אליעזר נוטלין ממנו לידים דלא חייש להפסד. המוציא יין כדי מזיגת כוס יפה מאי כוס יפה כוס של ברכת המזון שהצריכו חכמים לייפותו כדאמר בברכות (נא.) עיטור עיטוף הדחה חי מלא מזוג בבראשית רבא יין חי שהוציאו אותה שעה מן החבית לאפוקי אם הוציאו מבערב ונשאר בכלי שכבר הופג טעמו ואינו חי פרש בלע"ז כמו דג חי שאינו מוסרח. שלמה בר' יצחק. אמר רב נחמן כוס של ברכה צריך שיהא בו יין של רביעית הלוג כלומר אין מברכין על פחות מזה. יש טועים בשמועה זו למה רובע רביעית היינו רובע הלוג ויעמוד על רביעית לוג שהוא רביעית הקב. וטעות הוא בידם ורבותינו לא אמרו כן. וראייה יש לדבר במסכת נזיר עשר רביעיות הן חמש סומקתא כלומר ביין ובדם וחמש חיורתא בשאר משקין וחשיב להא דהוצאת שבת גבי חיורתא דשאר משקין ועל כרחך הני כולהו ברביעית הלוג נינהו דהא בהדייהו רביעית שמן לנזיר דהוא חצי שיעור של שמן מן התורה כדאמרינן במנחות וחצי לוג לתורה ילפינן המוציא יין כדי מזיגת כוס יפה ומאי כוס יפה כוס של ברכה.
